משלי, פרק ו׳, פסוק כ״ז

נסו לדמיין אדם שניגש למדורה, לוקח משם גחלים בוערות ומכניס אותן ישר לתוך החולצה שלו. האם הגיוני שהוא יצליח להישאר שלם ולא להיפגע? ברור שזה בלתי אפשרי! המילה הֲיַחְתֶּה פירושה לאסוף ולגרוף את אותן גחלים. כשאומרים שאדם שם את האש בְּחֵיקוֹ, הכוונה היא שהוא מכניס אותה ממש אל הרווח שבין הבגד לגוף שלו. האם יש סיכוי שוּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה? התשובה הברורה היא שהבגדים יעלו באש מיד. המשל החכם הזה בא ללמד אותנו סוד חשוב על החיים. לפעמים אדם חושב שהוא יכול לעשות מעשים רעים או להתקרב לדברים מסוכנים, והוא בטוח לגמרי שהוא שולט במצב ושום דבר רע לא יקרה לו. הוא אולי חושב שהוא מצליח להסתיר את המעשים שלו מכולם, אבל ה׳ צופה בהכול ואי אפשר להתחבא מפניו. ממש כמו שאי אפשר להחביא אש בתוך הבגד בלי לקבל כוויה, כך אי אפשר לעשות דברים רעים בלי שהם יביאו לתוצאות כואבות. יש אנשים שטועים לחשוב שאם הם יעשו משהו רע, אולי רק הרכוש שלהם ייפגע קצת והם עצמם יישארו מוגנים, אבל האמת היא שהמעשים האלה פוגעים בנפש שלנו. לכן, הדבר החכם ביותר הוא להתרחק ממעשים לא טובים, ולא לנסות לשחק באש.