משלי, פרק ו׳, פסוק ל״א

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאדם עושה טעות גדולה ורוצה לתקן אותה? תארו לעצמכם אדם שגנב בגלל שהיה רעב מאוד. למרות שהיה במצוקה, הוא עדיין צריך לשאת בעונש על כך שלקח משהו שלא שלו. ברגע שהגנב נתפס, כלומר וְנִמְצָא, הוא חייב לפצות את מי שפגע בו. הוא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, שזה אומר שהוא יקבל קנס כספי כבד מאוד ויצטרך להחזיר הרבה יותר ממה שלקח. כדי להצליח לשלם את החוב הזה, הוא יצטרך למסור את כל הרכוש שלו, וזה מה שנקרא אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן. למרות שזה נשמע קשה לאבד את כל הכסף והרכוש, יש בזה משהו מנחם. בניגוד לאנשים שבוחרים לעשות מעשים רעים אחרים ורודפים אחרי תאוות לא טובות שפוגעות בנפש ובגוף, הגנב יכול לתקן את החטא שלו. אדם שעושה חטאים חמורים אחרים לא יכול פשוט לשלם כסף כדי לתקן את מה שהרס, אבל הגנב אמנם מאבד את הרכוש שלו, אך ברגע שהוא משלם את הקנס, הוא מכפר על המעשה ויכול להמשיך בחייו.