השאיפה המרכזית של דוד המלך הייתה לאתר את המקום הקבוע שבו ייבנה בית ה' ותשרה השכינה. על מסורת עתיקה זו הוא מעיד שמענוה באפרתה, כלומר שמענו את הבשורה על מקום השכינה עוד בעיר מולדתו בית לחם, ויש המזהים ציון זה עם משכן שילה שבנחלת אפרים או כתיאור כללי למקום מיוחס ואציל. לאחר תקופת ציפייה, מצאנוה בשדי יער, כאשר מיקום המקדש התגלה במפתיע בשטח פתוח ורווי עצים בגורן ארוונה היבוסי. שטח זה נושא משמעות היסטורית כמקום עקידת יצחק שבו נאחז האיל בסבך העצים, וכן מסמל את נחלת שבט בנימין שנמשל לזאב יער, אשר בחלקו שכן המקדש לצד נחלת יהודה.
תהלים, פרק קל״ב, פסוק ו׳
הִנֵּֽה־שְׁמַעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.