תהלים, פרק קל״ב, פסוק ו׳

יצא לכם פעם לחפש משהו ממש חשוב, שידעתם שהוא קיים אבל לא ידעתם איפה בדיוק הוא נמצא? זה בדיוק מה שהרגיש דוד המלך. החלום הכי גדול שלו היה למצוא את המקום המדויק שבו ייבנה בית המקדש, המקום שבו תשרה השכינה של ה' לתמיד. דוד מספר שכבר כשהיה צעיר, הוא שמע מסורת עתיקה מזקני העם ומנביאים שעתיד להיבחר מקום קבוע לבית ה', במקום המשכנות הזמניים שהיו עד אז. כשהוא אומר שמענוה, הוא מתכוון ששמענו את הבשורה המשמחת הזו על השכינה. הוא מספר שהשמועה הזו הגיעה אליו בְאֶפְרָתָה, כלומר בעיר בית לחם שבה הוא נולד וגדל. כבר שם הוא ידע שהמקום הנבחר נמצא איפשהו קרוב, אבל המיקום המדויק עדיין היה סוד. אחרי הרבה ציפייה וחיפושים, דוד מתאר את הרגע המרגש שבו המקום סוף סוף התגלה. הוא אומר מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר. המקום שהתגלה להם, בעזרת נביא, היה מפתיע מאוד. זה לא היה בתוך עיר גדולה ומיושבת, אלא דווקא בשטח פתוח שבו היו נטועים עצי יער. שם, במקום הפשוט והפתוח הזה, נמצא המקום המיועד לבית המקדש.