תהלים, פרק קמ״ח, פסוק ז׳

Psalms 148:7Sefaria

הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הֹוָה מִן־הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃

לאחר שהסתיימה הקריאה לגרמי השמיים, הבריאה משלימה מעגל כאשר הקריאה הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ מכוונת לכך שקול השבח יעלה כעת מתוך המציאות התחתונה. מכיוון שיצורי הארץ חסרי דעת, קריאה זו מופנית בעיקרה לאדם המתבונן בעוצמת הטבע ומשבח את בוראו, אף שיש הרואים בכך שירה רוחנית ממשית של הבריאה. הפירוט פותח ביסוד המים שקדם ליבשה, וקורא אל תַּנִּינִים, שהם דגי הענק ויצורי המצולות הגדולים ביותר בטבע. אליהם חוברים וְכָל תְּהֹמוֹת, המכוונים למצולות הים ולמים העמוקים באדמה, שהם כוחות יסודיים המקיימים את העולם ומקבלים עליהם את שלטונו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.