אדם המבקש ללכת בדרך הישר והטוב זוכה לסיוע והכוונה ישירה מאת ה'. הביטוי מִי־זֶה מבטא קריאה של התפעלות על גדולתו ואושרו של האדם [ביאור שטיינזלץ], והמילה הָאִישׁ מתארת אדם נכבד וחשוב [אבן עזרא].
מיהו אותו יְרֵא ה'? הפירוש מתייחס למי שרוצה ומכין את לבו להיות ירא ה' [רד"ק], או לאדם המבקש לשוב מחטאיו, אשר אינו צריך לחשוש מן התהליך שכן ה' מכיר בכוונתו הטובה [מאירי]. גישה עמוקה יותר מציגה אדם שהגיע למדרגה שבה הוא מואס בענייני העולם הזה לחלוטין, וכל שאיפתו היא לאושר רוחני ולחיי העולם הבא, בעוד שבעולם החומרי די לו בכך שזרעו ימשיך אחריו [מלבי"ם].
בתמורה ליראה ולרצון הכנה, ה' יוֹרֶנּוּ ויעזור לו. כפי שאמרו חז"ל, "הבא לטהר מסייעין לו" [מצודת דוד]. באשר למילים בְּדֶרֶךְ יִבְחָר, נחלקו הפרשנים לגבי זהות הבוחר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שה' ידריך את האדם בדרך שה' בעצמו בוחר עבורו, והיא הדרך הטובה והישרה [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ, מאירי].
לעומת זאת, פרשנים אחרים מסבירים שה' מסייע לאדם בדרך שהאדם עצמו בוחר ללכת בה [אבן עזרא, מצודת דוד]. ישנן דרכים רבות ומגוונות לעבודת ה', כגון עסק התורה, גמילות חסדים או צדקה. כאשר לבו של האדם פונה לשמיים, ה' עוזר לו, סולל את דרכו ומדריך אותו באותו נתיב ייחודי שהאדם בחר לעבוד בו את בוראו [אלשיך].