בקשת המשורר עולה שלב, מחיפוש אחר הנהגה מוסרית כללית אל כמיהה עמוקה להשגת האמת האבסולוטית והבנת סודות ההשגחה. מתוך הכרה במגבלות השכל האנושי, עולה התחינה להכוונה אלוהית צמודה שתאפשר לאדם לנווט בתוך מבוכות העולם.
המילה הדריכני נגזרת מהמילה דרך [מצודת ציון], ומשמעותה בקשת הובלה והנחיה [רש"י]. מבחינה דקדוקית ומסורת הקריאה, האות בי"ת במילה בַאֲמִתֶּךָ נהגית כרפה, ובמילה וְלַמְּדֵנִי ישנו מתג (געיא) תחת האות וי"ו [מנחת שי].
הבקשה הדריכני באמתך מתפרשת ככמיהה להשגת אמיתות מציאותו של ה', ידיעה שקשה מאוד לאדם להשיג בשלמותה בעודו שוכן בגוף חומרי [רד"ק, המאירי]. כיוון נוסף מחלק את הבקשה לשני רבדים: הדריכני באמתך מתייחס לשכל המעשי, דהיינו קיום התורה, החוקים והמצוות, ואילו וְלַמְּדֵנִי מכוון לשכל העיוני ולהשגת סודות ה' והנהגתו [מלבי"ם]. גישה אחרת רואה כאן בקשה לבהירות במצבי ספק: כאשר האדם ניצב מול שתי דרכים הנראות שתיהן טובות ויש פנים לכאן ולכאן, הוא מבקש שה' יראה לו מהי האמת המוחלטת ויציב אותו בדרך הנכונה [אלשיך].
תהליך הלמידה המבוקש אינו מיידי. המונח הדריכני מבטא הובלה הדרגתית, צעד אחר צעד, כפי שמדריכים פעוט הלומד ללכת. בהתאמה, המילה וְלַמְּדֵנִי אינה מכוונת רק לרכישת ידע עיוני, אלא ליצירת הרגל. המשורר מבקש שה' ירגיל אותו ללכת בדרך האמת עד שהדבר יהפוך לטבע שני, כך שלא יסטה ימינה או שמאלה. האדם מבין שאינו יכול ליישר את דרכו בעצמו ללא סעד ותמיכה אלוהית [אבן עזרא, רד"ק, אלשיך].
הנימוק לבקשה הוא כִּי־אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. ה' הוא המושיע ממבוכות העולם הזה ומצרותיו, והוא המעניק לאדם את היכולת הרוחנית לזכות לחיי העולם הבא [רד"ק, המאירי]. הישועה מתבטאת גם בהסרת המכשולים המונעים מהאדם ללכת בדרך האמת [אבן עזרא]. מאחר שרק ה' יכול להושיע אדם שאבד בעצותיו וטעה בדרכו, המשורר מבקש שה' יכוון אותו מראש וימנע ממנו את הטעות המצריכה ריפוי לאחר מעשה [אלשיך]. עצם ההליכה בדרכי ה' היא זו שהופכת את האדם לראוי לישועה זו [מצודת דוד].
הפסוק נחתם בהצהרה אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל־הַיּוֹם. משמעות הביטוי כׇּל־הַיּוֹם היא תמיד ובכל עת [רד"ק, המאירי]. יש המפרשים זאת כרמז לעולם הזה, הנחשב כ"יוֹם" עבור אומות העולם אך כלילה עבור עם ישראל [רש"י]. הציפייה לה' מתוארת כחשק עז וגעגוע מתמיד לנוכחותו, עד כדי כך שגם כאשר האדם חווה את קרבת ה' בלילה, הוא ממשיך ומייחל לשובה של רוח הקודש עם בוא היום [אלשיך]. בסופו של דבר, תכלית הבקשה אינה להשיג כבוד או תועלת אישית, אלא ה' לבדו. כל הידע, ההדרכה והישועה המבוקשים אינם אלא אמצעים כדי להגיע אל המטרה העליונה – תשועת הנפש, עבודת ה' והדבקות בו [מלבי"ם, המאירי].