קרה לכם פעם שהרגשתם לגמרי לבד, אפילו כשהייתם מוקפים בהמון אנשים?
דוד המלך היה מנהיג חזק, מוקף בצבא, במשפחה גדולה ובעם שלם שהעריץ אותו. אבל כשהוא עומד להתפלל מול ה', הוא מניח בצד את כל הכבוד של המלוכה. הוא מבקש מה', פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי. דוד מתחנן שה' יסתכל עליו וייתן לו מתנת חינם של חסד ורחמים, ממש כמו שדוד תמיד מסתכל ופונה אל ה' ומצפה לעזרתו.
דוד מסביר לה' שהוא מרגיש כִּי יָחִיד. איך מלך עשיר וחזק מרגיש בודד? כשאדם הוא מנהיג שכולם תלויים בו וצריכים אותו, הוא סוחב על הכתפיים שלו אחריות כבדה מאוד של עם שלם, וזה יכול להיות מצב מאוד בודד. חוץ מזה, היו לדוד לא מעט אויבים שחיפשו להרע לו, וזה גרם לו להרגיש שאין לו על מי להישען באמת מלבד ה'.
דוד גם קורא לעצמו וְעָנִי. הרי היו לו אוצרות עצומים של כסף וזהב, אז על איזה עוני הוא מדבר? דוד לא מתכוון שחסר לו כסף, אלא מתאר את ההרגשה הפנימית שבלב שלו. הוא לא משוויץ בכוח הצבאי שלו ולא מתגאה במלכות שלו, אלא עומד מול ה' בענווה גדולה, כמו אדם פשוט שמבין שבלי העזרה של ה', אין לו בעצם שום כוח משל עצמו.