תחשבו על מישהו שתמיד דואג לכם ואוהב אתכם, ממש מהיום שנולדתם. כשקשה לכם, הכי טבעי לפנות אליו ולבקש עזרה, נכון?
כך בדיוק מרגיש דוד המלך. כשהוא נמצא בתקופה לא פשוטה, הוא פונה אל ה' ומבקש ממנו הגנה. דוד לא מבקש עזרה בגלל שהוא חושב שהוא התנהג בצורה מושלמת, אלא בגלל שהוא סומך על האהבה והטוב של ה' שתמיד נמצאים שם, עוד מתחילת בריאת העולם.
דוד מזכיר שתי מתנות מיוחדות שה' נותן לנו. הראשונה היא רַחֲמֶיךָ, שזו הדאגה של ה' לגוף שלנו, לכך שכל איבר יעבוד כמו שצריך כדי שנהיה בריאים. המתנה השנייה היא וַחֲסָדֶיךָ, שזה השכל וההבנה שה' העניק לנו לגמרי בחינם, כדי שנוכל לחשוב, ללמוד ולהכיר את הגדולה שלו.
דוד אומר על המתנות האלה כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. הכוונה היא שהאהבה והעזרה של ה' מלוות אותנו תמיד, ממש מהרגע שבו נוצרנו בבטן ולאורך כל תהליך הגדילה שלנו. בגלל שה' יצר אותו ותמיד דאג לו, דוד מבקש שה' ימשיך לחמול עליו ולשמור עליו גם עכשיו.
לפעמים הדאגות והקשיים בחיים כל כך מעייפים, עד שקשה להתרכז ולהצליח ללמוד תורה בשמחה. לכן דוד מתפלל שה' יסיר ממנו את העומס, יעזור לו לתקן את טעויות העבר, וימשיך לעטוף אותו באותו חסד ששומר עליו מאז ומתמיד.