תהלים, פרק ל״ז, פסוק כ״ו

תחשבו על אדם שתמיד שמח לעזור ולהעניק לאחרים. האם ידעתם שהמעשים הטובים שלו יכולים להשפיע גם על הילדים שלו? האדם הצדיק לא עושה מעשה טוב אחד ומפסיק, אלא מתנהג כך כָּל הַיּוֹם. הכוונה היא לא רק מהבוקר עד הערב, אלא באופן קבוע ורצוף לאורך כל החיים שלו. הוא חוֹנֵן וּמַלְוֶה, כלומר מרחם על מי שזקוק לעזרה, נותן צדקה ומלווה לעניים, אפילו כשקצת קשה לו בעצמו. בזכות הלב הטוב שלו, מובטח לו שוְזַרְעוֹ לִבְרָכָה. המילה וְזַרְעוֹ מתארת את הילדים שלו, שזוכים לברכה מיוחדת בזכותו. קודם כל, הם רואים את ההתנהגות הטובה בבית, לומדים מהדוגמה הזו וגדלים להיות אנשים נדיבים שעוזרים לאחרים. בנוסף, הסביבה תמיד תזכור את הטוב שהצדיק עשה, ולכן אנשים יברכו את הילדים שלו וישיבו להם טובה וחסד גם אחרי הרבה מאוד שנים.