תהלים, פרק מ׳, פסוק ב׳

Psalms 40:2Sefaria

קַוֺּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֝לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי׃

קרה לכם פעם שחיכיתם שמשהו טוב יקרה, וזה לקח המון זמן? לפעמים, כשמחכים לאדם רגיל והוא לא מגיע, אנחנו מתייאשים ומפסיקים לחכות. אבל דוד המלך, שמדבר כאן בשם כל עם ישראל, מלמד אותנו סוד מיוחד על תפילה. המילים קַוֹּה קִוִּיתִי מראות לנו תקווה חזקה שלא נגמרת. גם אם התשובה מה׳ מתעכבת, אנחנו ממשיכים לחכות לו בביטחון מלא. וזה לא רק אנחנו, אלא גם ה׳ מחכה לנו. זה ממש כמו אבא ובן שנמצאים משני צדדים של קיר וחופרים יחד כדי להיפגש. כשאנחנו כל כך מצפים, ה׳ עונה לנו. המילים וַיֵּט אֵלַי מתארות איך ה׳, שנמצא גבוה בשמיים, כביכול מתכופף ומטה את האוזן שלו במיוחד אלינו כדי לשים לב לבקשה שלנו. ה׳ לא שולח שליחים או עוזר לנו מרחוק, אלא מתקרב אלינו בעצמו כדי להושיע אותנו באופן אישי. מתוך הקרבה הזאת, התוצאה היא וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי. ה׳ שומע את הזעקה שלנו באופן ישיר, ובגלל שהקשר בינינו כל כך חזק ואוהב, לפעמים הוא שומע ומבין מה אנחנו צריכים עוד לפני שהספקנו לסיים את התפילה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.