בשעת מתן תורה הכריז עם ישראל אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי מתוך התעוררות רוחנית, וקיבל על עצמו את מצוות התורה הכתובות בתוך בִּמְגִלַּת סֵפֶר, כלומר באיגרת או במגילה. מנגד, ניתן לראות בכך את הצהרתו האישית של דוד המלך, שבעת שניצל מצרותיו בא בשמחה לקיים את נדרו ולהודות לה'. דוד מכיר בכך שייעודו בעולם כבר נקבע מראש, ומבסס את דרכו על הנאמר עליו בתורה או במגילת רות שטיהרה את ייחוסו. המילים כָּתוּב עָלָי, המנוסחות בלשון זכר בהתאמה למילה סֵפֶר, מבטאות את החובה המוחלטת לקיים את המצוות, חובה שאינה רק חיצונית אלא חקוקה על לוח לבו של האדם.
תהלים, פרק מ׳, פסוק ח׳
אָ֣ז אָ֭מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֝֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.