ה' שם אותי, כלומר שַׁתַּנִי, במצב של ייאוש ואובדן המדומה לכליאה בתוך בּוֹר תַּחְתִּיּוֹת עמוק. שקיעה זו באדמה או טביעה תחת מים קודרים בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת, מסמלת מציאות שבה האדם מוצף בנגעים ובצרות עד לתחושת מוות ממשית. מעבר למצוקה האישית, דימויים אלו משמשים כמשל לייסורי עם ישראל ולשפלותו בגלות. בעוד שהבור רומז לגלויות בבל ומדי שהייתה בהן נקודת אור וסוף מוגדר, המעמקים החשוכים מסמלים את גלויות יוון ואדום המאוחרות, הנראות כסבל מתמשך ללא קץ נראה לעין.
תהלים, פרק פ״ח, פסוק ז׳
שַׁ֭תַּנִי בְּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת בְּ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.