תארו לעצמכם שאתם צריכים לבקש טובה גדולה ממישהו חשוב, והלב שלכם דופק מרוב התרגשות ובושה. ככה בדיוק הרגישה רות כשהיא פנתה לבועז. בועז מבין מיד את החשש שלה ורוצה קודם כל להרגיע אותה ולשמח את ליבה. לכן, במקום להתייחס אליה כמו אל שפחה פשוטה, הוא פונה אליה במילה החמה בִּתִּי. הוא גם מברך אותה ואומר בְּרוּכָה אַתְּ לַה׳. בועז היה אדם מבוגר וצדיק, והברכה שלו הייתה חשובה מאוד עבור רות, שעדיין לא זכתה לילדים משלה.
מההתנהגות של בועז אנחנו לומדים כלל חשוב לחיים: גם אם מישהו מבקש מאיתנו עזרה ואנחנו לא יכולים לתת לו בדיוק את מה שהוא רוצה באותו רגע, אנחנו תמיד צריכים לענות לו במילים טובות ומנחמות ולהאיר לו פנים.
בועז ממשיך ומחמיא לרות על המעשים הנפלאים שלה. הוא אומר לה הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. החסד הראשון שרות עשתה היה המסירות העצומה שלה לחמותה נעמי, כשעזבה את הארץ שלה כדי להישאר איתה. החסד האחרון, שעליו בועז מדבר עכשיו, הוא ההחלטה של רות להתחתן דווקא איתו, למרות שהוא אדם מבוגר, וכל זה רק כדי לשמור על השם של המשפחה של בעלה שנפטר.
בועז כל כך מעריך את הכוונות הטהורות שלה, והוא מציין את זה שהיא בחרה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. באופן טבעי, אישה צעירה מעדיפה להתחתן עם בחור צעיר, בין אם הוא עני ובין אם הוא עשיר. רות יכלה בקלות למצוא לה בחור צעיר, אבל היא לא חשבה על הנוחות האישית שלה. הבחירה שלה בבועז המבוגר מוכיחה כמה היא צדקת, ומראה שכל המעשים שלה מתחילת הדרך נעשו מתוך כוונה טובה ואמיתית לעשות את הדבר הנכון.