יצא לכם פעם לעבוד כל כך קשה, שרק חיכיתם לרגע שבו תוכלו לאכול משהו וללכת לישון? זה בדיוק מה שקרה לבועז. אחרי יום של עבודה מאומצת בשדה, הכתוב מספר לנו וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. בועז אכל ארוחה פשוטה ושתה מעט, במידה נכונה ששמרה עליו. מה הכוונה שהיה לו טוב על הלב? הכוונה היא שבועז שמח, בירך על האוכל והודה לה׳ מכל הלב על כך שהרעב נגמר ויש שפע של אוכל בארץ.
אחרי הארוחה, וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה. אולי תשאלו את עצמכם, למה מנהיג חשוב ועשיר כמו בועז ישן בחוץ על האדמה ליד ערימת התבואה? התשובה היא שבועז רצה לשמור בעצמו על התבואה. כאדם צדיק, היה לו חשוב לשמור על הרכוש הכשר שעבד עליו כל כך קשה, ולוודא שאף אחד לא יגנוב בלילה.
ואז, כשהיה חושך, רות מתקרבת אליו. הכתוב אומר וַתָּבֹא בַלָּט, כלומר היא הגיעה בשקט מוחלט ובסתר, ממש על קצות האצבעות. ה׳ עזר לה והפיל על בועז העייף שינה עמוקה מאוד. כך רות יכלה לעשות את מה שנעמי אמרה לה, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב, היא גילתה את השמיכה מהרגליים שלו ושכבה שם בשקט. בגלל שבועז ישן כל כך חזק אחרי העבודה הקשה, הוא לא הרגיש בכלל שרות נמצאת שם עד אמצע הלילה, וכך הפגישה שלהם נשארה סודית לגמרי ואף אחד לא הבחין בה.