רות, פרק ג׳, פסוק ז׳

לאחר יום הקציר, וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ בצניעות ובמידה הראויה, וכאשר וַיִּיטַב לִבּוֹ הוא הודה לה' על השפע, מחל לכל אדם ועסק בלימוד תורה. מתוך שלמותו הרוחנית ורצונו למצוא אישה ראויה, וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה על הארץ, כדי לשמור בעצמו על תבואתו הכשרה ולמנוע מפועליו לחטוא בגזל או בפריצות. אל המקום הזה וַתָּבֹא בַלָּט, כאשר רות ניגשה אליו בשקט ובסתר כה רב, עד שתנועתה החרישית נדמתה כמעט על טבעית. בהשגחת ה' נפלה על בועז העייף תרדמה עמוקה שאפשרה לה להתקרב בבטחה, וכך וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב מבלי שאיש בגורן יבחין במפגש.