רות, פרק ג׳, פסוק ה׳

רות מקבלת על עצמה את תוכניתה הנועזת של נעמי במסירות מוחלטת, למרות החריגה מכללי הצניעות המקובלים. בחירתה לומר כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי בלשון עתיד מבטאת התחייבות לקיים כל ציווי שייראה לה קשה, וכן הבטחה שלא תפעל על דעת עצמה בהמשך הלילה. המילה אֵלַי נקראת אך אינה כתובה במגילה, ויש בכך רמז לשינוי שעשתה רות בהוראות שניתנו לה מטעמי ביטחון. במקום להתקשט לפני היציאה ולהסתכן בהטרדת אנשי בליעל בדרך, היא ירדה לגורן בחשאי ורק שם התארגנה. לצד זאת, חסרון המילה מלמד על ביטול רצונה העצמי, שכן היא מצהירה כי אֶעֱשֶׂה את הנדרש למען חמותה גם אם ההוראות יועברו רק ברמז ולא ייאמרו לה באופן ישיר.