יצא לכם פעם שמישהו שאתם סומכים עליו מאוד ביקש מכם לעשות משהו קצת מוזר או מפחיד, ובכל זאת הסכמתם מיד כי ידעתם שהוא רוצה בטובתכם? זה בדיוק מה שקורה לרות. נעמי מציעה לה תוכנית פעולה נועזת ושונה מאוד ממה שהיה מקובל באותם ימים. למרות זאת, רות לא מהססת לרגע ומקבלת על עצמה את המשימה באהבה.
כשרות עונה לנעמי, היא אומרת לה כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי. שימו לב שהיא מדברת בלשון עתיד ולא אומרת "כל מה שאמרת". רות בעצם מבטיחה לנעמי שהיא תעשה לא רק את מה שהיא כבר ביקשה ממנה, אלא תסכים לקיים כל הוראה שתיתן לה גם בעתיד, אפילו אם זה ייראה לה קשה. רות גם מבטיחה שבהמשך הלילה, כשהיא תיפגש עם בועז והוא יגיד לה מה לעשות, היא לא תחליט שום דבר לבד, אלא תחזור להתייעץ עם נעמי.
יש כאן גם סוד מיוחד. כשקוראים את הפסוק, קוראים את המילה אֵלַי, אבל המילה הזו בכלל לא כתובה בתוך המגילה עצמה. למה היא חסרה? נעמי ביקשה מרות להתרחץ, להתלבש יפה, ורק אז לרדת אל הגורן. אבל רות הייתה חכמה וצנועה מאוד. היא חששה שאם היא תלך בחוץ בחושך כשהיא לבושה ומקושטת כל כך, אנשים רעים עלולים להציק לה או שכלבים יפחידו אותה. לכן היא החליטה לשנות קצת את הסדר. קודם כל היא הלכה בשקט ובסתר אל הגורן, ורק כשהגיעה לשם בבטחה, היא התרחצה והתקשטה. בגלל שרות שינתה קצת את ההוראות כדי לשמור על עצמה, המילה אֵלַי הושמטה מהכתוב. זה בא לרמוז לנו שרות לא עשתה בדיוק את מה שנאמר אליה, אבל היא עדיין קיימה את הבקשה של נעמי בצורה הכי חכמה ומכובדת שיש.