בשעה שבועז היה רגיל לקום משנתו ללימוד תורה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, הוא התעורר בבהלה מנוכחות זרה לצידו. וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ מתוך מחשבה שמדובר בשד, אך ביטחונו בה' סייע לו לשלוט ברוחו. בתגובה לחרדה וַיִּלָּפֵת, כלומר הוא התפתל והסתובב לעבר רגליו מתוך פחד שעטף אותו, תוך שהוא עומד במבחן מוסרי קשה וכובש לחלוטין את יצרו. משהטה את גופו גילה כי וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו, וזיהה אותה כבת אנוש בזכות שערה, קולה או בגדיה. לאחר ששוחח עמה וּוידא שכוונותיה טהורות ולשם שמיים, נרגע מחרדתו.
רות, פרק ג׳, פסוק ח׳
וַֽיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.