בועז מצייד את רות לדרך ומבקש ממנה להגיש את הַמִּטְפַּחַת, שהיא צעיף גדול שעטתה על עצמה, אך מתוך צניעות וכדי למנוע קרבה פיזית היא קשרה אותה בחוזקה סביב מותניה. לתוך הבד הוא מודד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים, כמות שיש המפרשים שהייתה משא כבד שדרש כוח מיוחד לנשאו, ויש המסבירים כי מדובר במנה קטנה שהספיקה לסעודת הבוקר. מעבר למזון, מספר זה טמן בחובו רמז נבואי לכך שעתידים לצאת ממנה שישה צאצאים צדיקים במיוחד שיבורכו בכוחות רוחניים מאת ה'. הפסוק מסתיים במילים וַיָּבֹא הָעִיר בלשון זכר, המעידות כי בועז עצמו שב לעיר כדי להסדיר את ענייני הגאולה, או שליווה את רות והלך אחריה כדי להגן עליה בדרכה.
רות, פרק ג׳, פסוק ט״ו
וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִ֠י הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר־עָלַ֛יִךְ וְאֶחֳזִי־בָ֖הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מׇד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.