רות שבה לבדה אל העיר, וכאשר וַתָּבוֹא אֶל־חֲמוֹתָהּ, היא מתקבלת באהבה על ידי נעמי ששמחה לקראת נישואיה הקרבים חרף עזיבתה את המשפחה. בשל חשיכת הבוקר נעמי מתקשה לזהותה ושואלת מִי־אַתְּ בִּתִּי, שאלה המבטאת גם רצון לברר את מעמדה האישי והאם היא עדיין אלמנה פנויה או שכבר הפכה לאשת בועז. בתגובה, רות מדלגת על ציון שמה ומיד וַתַּגֶּד־לָהּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה־לָהּ הָאִישׁ. היא מתארת תחילה את השתלשלות האירועים וכוונותיו הטהורות של בועז לפני הצגת השעורים שקיבלה, כדי למנוע חשד שמדובר בתשלום לא ראוי. בעצם האמירה שבועז עָשָׂה, רות מעבירה מסר מרגיע לפיו הבטחתו לגאול אותה נחשבת לדבר מוגמר המבטיח את עתידן.
רות, פרק ג׳, פסוק ט״ז
וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂה־לָ֖הּ הָאִֽישׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.