רות, פרק ג׳, פסוק י״ב

בועז מאשר את זכותה של רות ואומר וְעַתָּה כִּי אָמְנָם, הצדק עמך, וכן כִּי גֹאֵל אָנֹכִי השייך למשפחה וראוי לייבם אותך. עם זאת, הוא מסביר שאינו יכול לפעול מיד בגלל סדר קדימויות, שכן יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי. גואל זה הוא דודו של בעלה המת, שזכותו קודמת לזכותו של בועז שהיה רק בן דוד. המילה אם, הכתובה בפסוק אך אינה נקראת, משקפת מתח בין ספק לוודאות לגבי התממשות הגאולה. פער זה מבטא את חששו הפנימי של בועז המבוגר שמא לא יוכל להוליד, או לחלופין ספק שהציג כלפי חוץ, אף שידע בוודאות שהגואל השני יסרב לגאול מתוך חוסר בקיאות בהלכה.