רות, פרק ג׳, פסוק א׳

לאחר תום ימי הקציר, הגיעה העת למצוא לרות פתרון של קבע שיחליף את חיי העוני. אף על פי שהיא נׇעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ, היא מתגברת על צערה על בנה המת ופונה אל כלתה באהבה כאל בִּתִּ֕י, מתוך הכרת הטוב על מסירותה. מתוך תחושת חובה זו היא נשבעת ואומרת הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ־לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ, במטרה לדאוג לה למנוחה ולבית קבוע באמצעות נישואין. נעמי מדגישה כי היא מחפשת קשר אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב־לָֽךְ, עם בעל צדיק שיעניק לה טובה אמיתית, ובכך מבהירה שהיא פועלת למען טובתה הבלעדית של רות ולא רק למען נשמת בנה.