רות, פרק ג׳, פסוק י״א

חשבתם פעם איך זה מרגיש לעשות צעד אמיץ במיוחד, ואז פתאום להיבהל ממה שאחרים יחשבו? זה בדיוק מה שקרה לרות באמצע הלילה. היא פחדה שבועז ידחה אותה, דאגה שאנשים יצחקו עליה, ואפילו חששה שאולי יש לה מזל רע בגלל שבעלה הקודם נפטר. אבל בועז רואה כמה היא לחוצה ומיד מרגיע אותה. הוא אומר לה אַל תִּירְאִי, כדי שתדע שהוא ממש לא מנסה להתחמק ממנה. להפך, הוא מבטיח לה כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ. בועז מבין שהמעשה שלה נעשה מתוך כוונה טובה וטהורה לשם ה׳, ולכן הוא מתחייב לעזור לה. ומה עם הפחד מרכילות? בועז מסביר לה שאין לה מה לדאוג, כי כָּל שַׁעַר עַמִּי מכיר אותה. הכוונה היא לאנשים הכי חשובים בעיר ולחכמים שיושבים בשער. כשהאנשים החכמים יודעים כמה היא מיוחדת, היא לא צריכה לפחד ממה שיגידו אחרים. בסוף, בועז קורא לה כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ. בדרך כלל המילה הזו מזכירה לנו גיבורים במלחמה, אבל אצל אישה הכוונה היא לגבורה רוחנית ולכוח מיוחד לקיים מצוות. בועז מראה לה שהבחירה הצנועה שלה מעידה על האופי הנפלא שלה, ובמילים האלו הוא בעצם אומר לה: את ממש לא אישה של מזל רע, אלא אישה מיוחדת, צדיקה ומלאה בברכה.