הרעיה, המייצגת את כנסת ישראל, מכריזה כלפי ה' הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים ומייחסת את כל מקור היופי, השלמות והחביבות לבוראה. המילה אַף מלמדת שגם בשעת כעס וייסורים ה' נשאר סלחן, וכי הייסורים עצמם נועדו באהבה להדריך את העם למוטב. תיאור היציאה לטבע, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מצייר זוג אוהבים הנח על מיטת ענפים לחים ורכים, דימוי לבית המקדש המשמש כמקום מנוחתה הקבועה של השכינה. מיטה זו מסמלת את החיבור הקדוש והיציב בין רוח ה' לנפש האדם. רעננותה מבטאת את ברכת הפריון של העם סביב המשכן, ואת טהרתם של הצדיקים השומרים על לחלוחית מעשיהם הטובים גם בעת משבר.
שיר השירים, פרק א׳, פסוק ט״ז
הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.