כנסת ישראל מבקשת מה' שייזום את הקשר במשיכה קלה של הנפש, מָשְׁכֵנִי, ובתגובה לכך תגרור הנפש את כלל העם לתנועה מהירה ונמרצת מתוך אמונה, אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה. שאיפתם לעתיד היא להגיע אל המקומות המקודשים והנסתרים ביותר, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, המסמלים את בית המקדש או את פסגת ההשגה הרוחנית. התעלות זו תוביל להתפרצות פתאומית של שמחה ולעונג תמידי בקשר הישיר עם ה' בעצמו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, ולא בטובות הנאה גשמיות. זיכרון החסדים האלוהיים, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ, מעניק תענוג רוחני נצחי וזך העולה על כל שמחה חומרית וחולפת המסומלת ביין, מִיַּיִן. אהבה טהורה זו, שאינה תלויה בדבר, מאפיינת את הצדיקים והאנשים הישרים, שעליהם נאמר מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.
שיר השירים, פרק א׳, פסוק ד׳
מׇשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.