הדמות המתוארת מקרינה יציבות והדר, כאשר שׁוֹקָיו, פרקי רגליו, ניצבים כעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מאבן שיש, והם מְיֻסָּדִים עַל־אַדְנֵי־פָז, תקועים בתושבות של זהב נקי. מבנה איתן זה מסמל את יסודות הבריאה הנשענים על השגחתו התמידית של ה' ועל התורה, וכן את השכינה שאינה נוטשת את עמה ונסמכת על הצדיקים גם בגלות. מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, שוקק חיים כהר המיוער, ביטוי לגדולת ה' המהווה שורש לכל הנמצאים ולתפארת בית המקדש. אף שלובן השלג עשוי להתפרש כזקנה וחולשה בעקבות החורבן, ה' הוא בָּחוּר כָּאֲרָזִים, נבחר ומרשים מכולם, שגבורתו האמיתית מתגלה דווקא ביכולתו להתאפק ולשאת את צערו מבלי לכלות את העולם.
שיר השירים, פרק ה׳, פסוק ט״ו
שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.