המלאך פונה אל הנביא מתוך ציפייה חריגה שיבין את המראה הנבואי בכוחות עצמו. הוא שואל אותו הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה, כלומר האם אין בך החכמה להשכיל ולהבין את פשר המראה לבדך. ציפייה זו נובעת מכך שמהות המנורה אינה מושג חדש, אלא עניין המוכר לאלו הבאים בסוד ה'. כאשר הנביא משיב וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי, הוא מודה כי לא השכיל להבין את הרמז הטמון במראה. הודאה זו אינה נובעת מחוסר היכרות עם סודה הכללי של המנורה, אלא מכך שהנביא אינו יודע לפענח לאיזה עניין ספציפי היא מרמזת בנבואה הניצבת מולו עתה.
זכריה, פרק ד׳, פסוק ה׳
וַ֠יַּ֠עַן הַמַּלְאָ֞ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מָה־הֵ֣מָּה אֵ֑לֶּה וָאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.