זכריה, פרק ז׳, פסוק י׳

חשבתם פעם למה לפעמים קל יותר להציק דווקא למי שחלש או שאין לו סביבה חזקה שתגן עליו? הנביא מבקש מאיתנו לשים לב במיוחד לאנשים שקשה להם. כשהוא מזכיר וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי, הוא מתכוון לאנשים שאין להם הרבה כוח בחברה, ולכן קל יותר לנצל אותם. המילה אַל־תַּעֲשֹׁקוּ היא אזהרה ברורה לא למנוע מהם את מה שמגיע להם, לא לקחת את כספם, וגם לא לפגוע בהם במילים. אבל הדרישה לא נגמרת רק במעשים שאפשר לראות מבחוץ, אלא ממשיכה גם אל תוך הלב שלנו. כשהנביא אומר וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, הוא מבקש שלא נתכנן או אפילו נחשוב לעשות משהו רע לאדם אחר. הסיבה לכך היא שמחשבה רעה בלב מובילה בסופו של דבר למעשה רע. הדרישה הזו עוזרת לנו לנקות את הלב ממחשבות שליליות, ולהתנהג אל כולם מתוך רחמים, חסד ואהבה.