דרישת המוסר הנבואית מזהירה כי וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי אַל־תַּעֲשֹׁקוּ, שכן קבוצות אלו תשושות כוח וקל לנצל ולגזול אותן. איסור זה מייצג את מידת הדין והמשפט, ודורש שלא למנוע מאנשים אלו את המגיע להם, בין אם בעושק ממוני ובין אם בפגיעה בדיבור. לצד המעשים הגלויים, הנביא אוסר על פגיעה במרחב הפנימי וקורא וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם. הציווי דורש טהרת כוונות ואוסר אף לתכנן או לחשוב להרע לזולת, שכן מחשבה שלילית מובילה בסופו של דבר למעשה. דרישה זו לנקות את הלב ממחשבות רעות נובעת ממידות החסד והרחמים.
זכריה, פרק ז׳, פסוק י׳
וְאַלְמָנָ֧ה וְיָת֛וֹם גֵּ֥ר וְעָנִ֖י אַֽל־תַּעֲשֹׁ֑קוּ וְרָעַת֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אַֽל־תַּחְשְׁב֖וּ בִּלְבַבְכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.