קריאותיהם של הנביאים נתקלו בדחייה מוחלטת ובהתנגדות אקטיבית מצד אבות העם. תחילת המרד הייתה כאשר וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב, מתוך חוסר רצון בסיסי להאזין לדברי התוכחה. בשלב הבא וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת, פעולה המבטאת עיוות ומרידה, בדומה לפרה המסרבת לקבל עול או לאדם המושך בכתפיו ומפנה את גבו כדי שלא לראות את המדבר אליו. ההתנגדות הלכה והסלימה, וגם כאשר הנביאים נאלצו לקרוא בקול גדול מרחוק, הם אטמו את אוזניהם ואָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ כדי לחסום לחלוטין את המסר.
זכריה, פרק ז׳, פסוק י״א
וַיְמָאֲנ֣וּ לְהַקְשִׁ֔יב וַיִּתְּנ֥וּ כָתֵ֖ף סֹרָ֑רֶת וְאׇזְנֵיהֶ֖ם הִכְבִּ֥ידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.