גולי בבל מפנים שאלה אֶל הַכֹּהֲנִים המשרתים בתוך לְבֵית ה' וְאֶל הַנְּבִיאִים שבירושלים, בעקבות תחילת בניינו של הבית השני. הם שואלים הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי, כלומר האם עליהם להמשיך להתאבל בחודש אב ובשאר הצומות, והאם עדיין עליהם הִנָּזֵר ולפרוש מאכילה ומתענוגות כפי שעשו זֶה כַּמֶּה שָׁנִים לאורך שבעים שנות הגלות. התלבטות זו נבעה מיחס מורכב כלפי הבנייה המחודשת, שנראתה חסרת חשיבות תחת השעבוד לפרס, או שעוררה ספקות לגבי השלמתה עקב עיכובים בעבר. מכיוון שצומות אלו התקבלו כמנהג בעקבות החורבן ואינם מופיעים בתורה, הכהנים לא ידעו כיצד להשיב, וההכרעה דרשה מענה נבואי.
זכריה, פרק ז׳, פסוק ג׳
לֵאמֹ֗ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁר֙ לְבֵית־יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֶל־הַנְּבִיאִ֖ים לֵאמֹ֑ר הַֽאֶבְכֶּה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִשִׁ֔י הִנָּזֵ֕ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי זֶ֖ה כַּמֶּ֥ה שָׁנִֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.