חשבתם פעם למי אנחנו באמת עוזרים כשאנחנו מחליטים לצום? ה׳ פונה אל העם ומסביר להם משהו חשוב מאוד על המעשים שלהם. הוא אומר להם וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ, כלומר, כאשר אתם אוכלים ושותים, הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים, הרי ברור שאתם עושים את זה בשביל עצמכם, כדי לשבוע וליהנות. ה׳ לא זקוק לאוכל, ולכן הוא לא מרוויח שום דבר מזה שאנשים אוכלים, וגם לא חסר לו כלום כשהם מחליטים לא לאכול.
בדיוק כמו שהאכילה היא רק בשבילנו, כך גם הצום נועד רק בשבילנו, למשל כדי שנוכל לחשוב על המעשים שלנו ולתקן אותם. מכיוון שהעם הוא זה שהמציא וקבע את הצומות האלה לעצמו, וה׳ בכלל לא ציווה עליהם, ה׳ מסביר להם שזו בעצם החלטה פרטית שלהם. לכן, אין להם שום סיבה לשאול אותו אם כדאי להמשיך לצום או להפסיק.