במקום להכיר טובה על הדמויות הרוחניות שנועדו להורות את הדרך, העם בחר למרוד בהן ולבטל את השפעתן. כאשר וַתַּשְׁקוּ אֶת־הַנְּזִרִים יָיִן, אנשי העם גרמו להם לעבור על נדרם ולאבד את קדושתם, בין אם באמצעות פיתוי ושכנוע ובין אם בכפייה. מטרת מעשה זה הייתה להשתיק את קולם המוסרי, שכן אדם שיכור פסול מלהורות הלכה וכך נמנע ממנו להדריך את הציבור. במקביל, וְעַל־הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר לֹא תִּנָּבְאוּ, שכן העם מנע מהם בכוח להזהיר בשם ה' מפני עבודה זרה. עם זאת, ישנה גישה שלפיה בעקבות חטאי העם, ה' בעצמו הוא שציווה על נביאיו לחדול מלהתנבא לאותו דור.
עמוס, פרק ב׳, פסוק י״ב
וַתַּשְׁק֥וּ אֶת־הַנְּזִרִ֖ים יָ֑יִן וְעַל־הַנְּבִיאִים֙ צִוִּיתֶ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֖א תִּנָּבְאֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.