קרה לכם פעם שהצלחתם במשימה קשה בזכות עזרה שקיבלתם, אבל במקום לומר תודה, התחלתם להשוויץ שעשיתם הכול לגמרי לבד? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. הם ניצחו במלחמות והגדילו את הארץ שלהם, אבל במקום להודות לה' שעזר להם, הם התמלאו בגאווה וחשבו שהם ניצחו רק בזכות הכוח של עצמם.
בתגובה להתנהגות הזו, ה' קובע שיגיע גּוֹי, כלומר עם זר, שהוא מלך אשור והצבא שלו. הפסוק אומר שאנשי אשור וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם, כלומר הם ידחקו את בני ישראל וישלטו עליהם. יש כאן משהו הפוך לגמרי: בני ישראל השוויצו שהם מנצחים ודוחפים את האויבים שלהם, ועכשיו האויבים הם אלה שילחצו אותם.
הכיבוש הזה יקרה בכל רחבי הארץ מקצה לקצה, מהגבול הצפוני שנקרא מִלְּבוֹא חֲמָת, שזו הדרך לעיר חמת בצפון, ועד לקצה הדרומי שנקרא עַד־נַחַל הָעֲרָבָה. ולמה דווקא המקומות האלה מוזכרים? כי אלו בדיוק השטחים החדשים שבני ישראל כבשו קודם לכן והתגאו בהם כל כך. ה' מראה להם שאותם מקומות ממש שעליהם הם השוויצו, יהפכו כעת למקומות שבהם הם יפסידו.