קרה לכם פעם שהסתכלתם על מה שיש לאחרים וחשבתם שלהם יש יותר, למרות שבעצם קיבלתם את הטוב ביותר? הנביא עמוס פונה לעם ישראל בקריאת השכמה. באותה תקופה, אנשים רבים בעם היו עשירים, חיו בשלווה וסמכו על החומות החזקות של הערים שלהם. מתוך כל הנוחות הזו, הם שכחו להודות לה' והפסיקו ללכת בדרך התורה.
כדי לעזור להם להבין את הטעות שלהם, הנביא מבקש מהם לצאת למסע דמיוני ולהסתכל על שלוש ערים חשובות של עמים אחרים: כַלְנֵה שהיא עיר בארץ בבל, חֲמַת רַבָּה שהיא עיר מרכזית (המילה רבה באה להדגיש עד כמה היא גדולה), וגַּת פְּלִשְׁתִּים שהיא החשובה שבערי הפלשתים.
הנביא שואל אותם שאלה שנועדה לגרום להם לחשוב: הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה? האם המצב של העמים האלה באמת טוב יותר מהמצב שלכם? והאם השטח שלהם, אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבוּלְכֶם, באמת גדול וטוב יותר מהגבול שלכם? התשובה היא כמובן לא. ה' העניק לעם ישראל שפע, ברכה ונחלה הרבה יותר טובה משל שאר העמים. הנביא בעצם שואל אותם: אם ה' נתן לכם כל כך הרבה טוב, למה אתם עוזבים אותו? זוהי קריאה לעם להפסיק לסמוך רק על הכסף והכוח שלהם, ולהתחיל להעריך באמת את כל השפע שה' הרעיף עליהם.