החוטאים שנטשו את האמונה בה' הם הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן, כלומר נשבעים באלילים ובעגלי הזהב שנקראים כך על שם הפשע של עובדיהם ובהשפעת מלכי שומרון שהחזיקו בפולחן זה. במקום להישבע בשם ה', הם נשבעים זה לזה באמירה חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן, משפט המכוון לעגל הזהב שהוצב בעיר הצפונית דן. בנוסף, הם נשבעים ואומרים וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר־שָׁבַע, שבועה המייצגת את המסעות הארוכים והטרחה הרבה שהשקיעו כדי להגיע למוקדי הפולחן והמזבחות. בעקבות דבקותם בעבודה הזרה עונשם יהיה מוחלט, והם ייענשו כך שוְנָפְלוּ וְלֹא־יָקוּמוּ עוֹד. קריסה זו תימשך זמן רב לאורך כל ימי הבית השני, אך לבסוף הם עתידים לקום שוב בגאולה העתידה.
עמוס, פרק ח׳, פסוק י״ד
הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.