תקופה של צימאון רוחני עמוק ואובדן דרך עתידה לבוא, בה בני האדם יחפשו בייאוש אחר הדרכה אלוהית בכל עבר, אך חיפושם יעלה חרס. המילה וְנָעוּ מבטאת תנועה ונדודים, ואילו יְשׁוֹטְטוּ משמעותה הליכה אנה ואנה בחוסר כיוון [מצודת ציון]. בני ישראל עתידים לנדוד מִיָּם עַד־יָם, כלומר מים סוף שבדרום ארץ ישראל ועד לים הגדול שבמערב, וכן וּמִצָּפוֹן וְעַד־מִזְרָח, ובכך להקיף בחיפושם את כל ארבע רוחות השמים [אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם].
מטרת נדודים אלו היא לְבַקֵּשׁ אֶת־דְּבַר־ה', קרי, לחפש אחר דברי נבואה, אך הם וְלֹא יִמְצָאוּ [מצודת דוד]. באשר למרחב שבו יתרחשו נדודים אלו, הפרשנים מציגים תמונה רחבה. מחד גיסא, הנדודים בין ארבעת הכיוונים מתייחסים לגבולות ארץ ישראל, והמשמעות הקשה היא שאפילו בתוך הארץ תיפסק הנבואה, וקל וחומר שלא תמצא מחוץ לה בימי הגלות [מצודת דוד, רד"ק]. מאידך גיסא, התיאור מרמז לפיזור העם לארבע כנפות הארץ בגלות עצמה. בכל מקום שאליו יגיעו בגלותם הם יחפשו את דבר ה' ללא הצלחה, שכן לאחר חורבן הבית נפסקה לא רק הנבואה, אלא גם הופעתה של בת קול [מלבי"ם].