תארו לעצמכם שאתם נמצאים במקום רחוק, עובדים קשה מאוד ואין לכם שום רכוש משלכם. איך הייתם מרגישים אם מישהו היה דואג לכם ומשאיר לכם קצת אוכל כדי לשמח אתכם? ה' מבקש מאיתנו וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ. אנחנו צריכים לזכור שפעם, במצרים, היינו עבדים בעצמנו. הזיכרון הזה עוזר לנו להבין בדיוק איך מרגיש אדם עני או זר שאין לו כלום. כשהיינו עבדים, אם המצרים היו נותנים לנו לאסוף קצת שאריות של ענבים מהכרמים שלהם, זה היה נותן לנו נחת והקלה עצומה. בגלל שאנחנו מכירים את ההרגשה הזו מקרוב, אנחנו יכולים להבין כמה הפירות האלה ישמחו היום את מי שרעב וזקוק לעזרה. לכן ה' מצווה עלינו לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הכוונה היא למעשה עצמו של השארת הפירות בשדה. כשאנחנו אוספים את היבול שלנו, אנחנו לא צריכים לחפש היטב ולרוקן לגמרי את כל הענפים, אלא להשאיר חלק מהפירות בכוונה, כדי שאנשים חלשים שזקוקים להם יוכלו לבוא ולקחת.
דברים, פרק כ״ד, פסוק כ״ב
פרשת כי תצא
וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.