דברים, פרק ל״ג, פסוק כ״א

שבט גד בחר לעצמו נחלה באזור הראשון שנכבש, וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, מתוך ידיעה ששם תימצא חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן – קברו הנסתר של משה רבנו, או לחלופין משום שראה את הארמונות המקורים והמפוארים של שליטי האויב. לאחר שלקחו את נחלתם, בני השבט קיימו את הבטחתם וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם, כשהלכו כחלוצים בראש המחנה כדי לכבוש את הארץ עבור שאר השבטים. במעשה זה השבט צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל, שכן הם עשו חסד כשהתנדבו להילחם ולהגן על הגבולות מעבר לחובתם, ובמקביל קיימו את ההסכם המשפטי שכרתו עם אחיהם. במובן נוסף, חציו השני של הפסוק מכוון למשה עצמו, שעתיד להנהיג את דור המדבר לעולם הבא בזכות מסירותו, הסנגוריה שלימד על העם וההלכות שביאר להם.