דברים, פרק ל״ג, פסוק י׳

שבט לוי זוכה לברכה כפולה של הנהגה רוחנית ועבודת המקדש, בזכות נאמנותו לה' והיותו פנוי מטרדות גשמיות כדי להתמסר ללימוד. ייעודו העליון של השבט הוא הפצת התורה, כאשר הם יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב בהוראת ההלכה המעשית לכלל העם, ויעמיקו ללמד את וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל עבור תלמידי החכמים. בנוסף, הכוהנים שבשבט נבחרו לעבודת המקדש, ובראשה העבודה הפנימית והנכבדה שבה יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ, כלומר יקטירו קטורת לפני ה' שמסוגלת ליישב את הדעת ולעצור מגפות. לבסוף, הם יקריבו וְכָלִיל עַל־מִזְבְּחֶךָ, שהוא קורבן העולה הנשרף וכלה כולו על המזבח, ואשו משמשת כתחליף הסופג את מידת הדין כדי להגן על העם.