דברים, פרק ל״ג, פסוק כ״ט

ייעודו העליון של העם מתבטא בהיותו משוחרר מחוקי הטבע, שכן אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל ואין מִי כָמוֹךָ בשאר האומות, בהיותך עַם נוֹשַׁע בה' שתשועתו תלויה לחלוטין בבורא הנלחם עבורו. ה' מגן על העם וסופג את חיצי האויב בהיותו מָגֵן עֶזְרֶךָ, והוא גם מקור החוזק של וַאֲשֶׁר־חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, כך שכלי הנשק הפיזיים אינם אלא תכשיט וסמל. בעקבות כך וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, כלומר יוכו באימה ויעמידו פני אוהבים מתוך חנופה, או לחלופין יאבדו את גבורתם וייאלצו להודות בתבוסתם המוחלטת. הניצחון נחתם בהבטחה וְאַתָּה עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ, סמל קדום להכנעה שבו מניחים את הרגל על גב האויב המובס, תהליך היסטורי שהחל בימי יהושע ויגיע לשלמותו ולביטחון מלא בימות המשיח.