דברים, פרק ל״ג, פסוק י״ד

ארצו של שבט יוסף מתברכת בשפע חקלאי של מֶגֶד, כלומר פירות מתוקים ומעודנים המבשילים בשלמותם לאורך כל השנה. הברכה כוללת תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ, שהם לרוב גידולים חד-שנתיים הניזונים מחום השמש המבשל וממתק אותם, וראויים לאחסון ארוך. לעומתם, גֶּרֶשׁ יְרָחִים הם גידולים הצומחים בזכות הלחות שמספקת הלבנה בלילות מוארים, או לחלופין פירות טריים שאינם נשמרים לאורך זמן ומתחדשים מדי חודש בחודשו. המילה גֶּרֶשׁ מתארת את האדמה הדוחפת ומוציאה החוצה את פירותיה, או שהיא היפוך אותיות של המילה "שגר", לציון ארץ המולידה את יבולה ברציפות כבהמה הממליטה את ולדותיה.