קרה לכם פעם שגיליתם משהו שהיה נראה לכם חדש ומלהיב, אבל אז התברר שהוא היה קיים כבר המון זמן? שלמה המלך מסביר לנו שזה קורה בגלל תכונה אחת טבעית שיש בעולם: אנחנו פשוט שוכחים. בגלל שאנחנו לא זוכרים את מה שהיה פעם, דברים ישנים נראים לנו פתאום כמו משהו חדש לגמרי. הרי אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, כלומר, המעשים של האנשים שחיו בעבר הרחוק כבר נשכחו מלב בני האדם. וזה לא קורה רק עם העבר, אלא גם בעתיד. וְגַם לָאַחֲרֹנִים, הדורות שיבואו בהמשך ואולי בטוחים שיזכרו אותם לתמיד, גם להם לא יישאר זכר. האנשים שיחיו בסוף הימים, לָאַחֲרֹנָה, ישכחו את מי שחי לפניהם. בעולם הרגיל שלנו שום דבר לא נשאר בזיכרון לנצח, והדבר היחיד שבאמת שומר על הערך של המעשים שלנו הוא הזיכרון הרוחני והנצחי אצל ה'.
קהלת, פרק א׳, פסוק י״א
אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.