קהלת, פרק א׳, פסוק ט״ו

Ecclesiastes 1:15Sefaria

מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃

קרה לכם פעם שניסיתם לתקן ציור שנקרע או צעצוע שנשבר, אבל לא משנה כמה התאמצתם, הוא פשוט לא חזר להיות בדיוק כמו שהיה בהתחלה? לפעמים אנחנו פוגשים בעולם דברים שקשה מאוד, או אפילו בלתי אפשרי, להחזיר למצבם הרגיל.


המילה מְעֻוָּת מתארת משהו שהיה פעם ישר וטוב, אבל התעקם ונהרס, ולכן הוא לא יוכל לִתְקֹן, כלומר לחזור להיות ישר ומתוקן כמו קודם. בנוסף, יש גם חֶסְרוֹן, שזה משהו שפשוט חסר, ולכן הוא לא יכול לְהִמָּנוֹת, כלומר להיספר יחד עם כולם ולהשלים את החסר.


הפירוש המרכזי מסביר שהרעיון הזה קשור למעשים שלנו ולבחירות שאנחנו עושים בחיים. תארו לעצמכם את יום שישי, היום שבו כולם טורחים, מבשלים ומכינים את האוכל לקראת שבת. העולם הבא דומה ליום השבת עצמו, הזמן שבו יושבים לנוח וליהנות ממה שהכנו. אם מישהו לא טרח והכין אוכל ביום שישי, פשוט לא יהיה לו מה לאכול בשבת.


כך בדיוק זה עובד עם המעשים שלנו. העולם הזה הוא הזמן שלנו לאסוף מצוות, ללמוד תורה ולעשות מעשים טובים. אם אדם בוחר שלא לעשות מעשים טובים, או מפספס בכוונה הזדמנות לקיים מצווה חשובה כמו תפילה בזמן או ישיבה בסוכה, זהו חסרון שאי אפשר יהיה לתקן לאחר מכן. כשיגיע הזמן לקבל שכר מאת ה', אותו אדם ירגיש שחסר לו משהו, והוא לא יוכל להיספר יחד עם כל הצדיקים. לכן, חשוב כל כך לנצל את הזמן שלנו עכשיו, לעשות כמה שיותר טוב ולאסוף מצוות בשמחה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.