קהלת, פרק א׳, פסוק ט״ו

בעולם שבו אנו חיים ישנם פגמים וקלקולים בלתי הפיכים, כך שדבר מְעֻוָּת, שהיה ישר בתחילתו והתעקם, לֹא־יוּכַל לִתְקֹן ולשוב לעמוד ביושרו. בדומה לכך, דבר הפגום מלכתחילה הוא וְחֶסְרוֹן אשר לֹא־יוּכַל לְהִמָּנוֹת, כלומר לא ניתן להשלימו ולהשתלב במניין. מגבלה זו ניכרת בעצם טבעו של החומר ובעיוותים שנחקקו בבריאה על ידי ה', אך עיקרה מתבטא במישור הרוחני של שכר ועונש. אדם שחטא ולא חזר בתשובה, החמיץ מצוות או עזב את דרך התורה בעולם הזה, יוצר קלקול נצחי שאינו ניתן לתיקון לאחר מותו. בשל כך, הוא יחסיר את עצמו ולא יוכל להיספר יחד עם הצדיקים לקבלת השכר בעולם הבא.