בחינה של כׇּל־הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כלומר הרדיפה אחר קניינים חומריים בעולם הפיזי הנתון לחוקיות הטבע והמזל, מעלה כי ההשתדלות האנושית בהם מאבדת מערכה, בניגוד למעשים רוחניים שאינם כפופים למגבלות אלו. המסקנה העולה היא כי הַכֹּל הֶבֶל, מציאות חסרת תועלת החומקת מן היד ואינה ניתנת לתפיסה ממשית. משום כך עשייה זו היא וּרְעוּת רוּחַ, המביאה לשברון לב, לאכזבה מניפוץ התקוות ולמחשבות ריקות שאין בהן ממש. התעסקות זו בענייני העולם נמשלת לניסיון חסר תכלית לרעות ולהוביל את הרוח, פעולה מופרכת שאינה מניבה כל תוצרת ממשית.
קהלת, פרק א׳, פסוק י״ד
רָאִ֙יתִי֙ אֶת־כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.