המציאות מציגה לא פעם עולם הפוך שבו נִתַּן הַסֶּכֶל, האדם הטיפש וחסר המידות, בַּמְּרוֹמִים רַבִּים וזוכה לעמדות שלטון ולמעמד של שר ואדם חשוב. מנגד, אנשים בעלי מעלה וַעֲשִׁירִים בחכמה וברוח נדחקים למקום נחות ובזוי, ושם בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. עיוות חברתי זה נראה כשיבוש בהנהגה ועלול אף לגרום לאדם לכפור בהשגחת ה'. משמעות נוספת לתיאור קשורה לחורבן בית המקדש, כאשר ה' נתן לאומות העולם הרשעות לפלוש למקום הקדוש ביותר של הסנהדרין. בעקבות זאת, מנהיגי ישראל הצדיקים איבדו את כוחם ונאלצו לשבת דוממים ומושפלים על הארץ.
קהלת, פרק י׳, פסוק ו׳
נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.