יצא לכם פעם לעמוד מול הר עצום, להסתכל על גלים גבוהים בים, או לשמוע רעם חזק, ולהרגיש פתאום ממש ממש קטנים? התחושה הזו אינה מקרית. כשאנחנו מתבוננים בטבע, אנחנו מבינים שה' יצר מערכת מושלמת. כל דבר שאנשים בונים, אפילו הבניינים הכי חזקים, יכול להיהרס או להתקלקל עם הזמן. אבל מעשה הידיים של ה', הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, הוא נצחי ונשאר לתמיד. העולם נברא בצורה כל כך מדויקת, עד שעָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וגם וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרוֹעַ. כלומר, אנחנו בני האדם לא יכולים לשפר את הבריאה, להוסיף לה משהו חסר או לקחת ממנה משהו. הכל נמצא בדיוק במקום.
אבל למה ה' ברא את העולם כך שאנחנו נרגיש כל כך קטנים מול הכוח העצום של הטבע? התשובה היא שוְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. ה' רוצה שהגודל של העולם והתופעות שבו יעוררו בנו יראת שמים. כשאנחנו מבינים כמה הבורא חזק ועוצמתי, הלב שלנו מתמלא בכבוד עצום כלפיו, וזה עוזר לנו לשמור על הדרך הנכונה ולהימנע ממעשים רעים. ולמרות שה' מנהל את הכל בחוקים קבועים, הוא השאיר לנו מתנה אחת גדולה והיא הבחירה החופשית. ה' רוצה שאנחנו נסתכל על העולם המופלא שהוא ברא, ומתוך הלב שלנו נבחר בעצמנו לכבד אותו.