מול מציאות שבה הזמנים קבועים מראש ומתחלפים במחזוריות, עולה השאלה מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה, כלומר מהי התועלת האמיתית במאמץ האנושי. מאחר שרצונות האדם משתנים עם הזמן, ייתכן שיטרח רבות להשיג דבר מה כעת, אך מחר ירצה בדיוק את ההפך ונמצא שעמלו היה לרעתו. יתרה מכך, גם כישרון מקצועי אינו מבטיח עתיד בטוח, שכן תמיד עלולה להגיע עת אחרת שתחבל בכל בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל ותותיר אותו חסר כול. תלות מוחלטת זו בזמנים שנגזרו מראש אף מעוררת ספק לגבי הטעם להשקיע בתורה ובמצוות, ויש הרואים בכך תמיהה המכוונת דווקא כלפי הרשע, שמשקיע את כל כוחותיו במעשים רעים אף על פי שבסופו של דבר יאבד את כל הישגיו.
קהלת, פרק ג׳, פסוק ט׳
מַה־יִּתְרוֹן֙ הָֽעוֹשֶׂ֔ה בַּאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.